לחץ כאן כדי ללמוד עוד
כמה ויטמין D צריך לקבל.
מחקרים שנעשו אודות צפיפות העצם, בריאות שיניים, שברים, יתר לחץ דם ומניעת סרטן מצביעים על כך שרמה מינימלית של 25(OH)D צריכה להיות ng/ml30 . למניעת סרטן בפרט, רצויות רמות של 36-48ng/ml (מ-1). אחד המחקרים מציין שרמת ההורמון צריכה להיות 52 ng/ml כדי להוריד את הסיכון לסרטן השד ב- 50% (מ-2). בבדיקות שבוצעו באוכלוסיות בריאות באזורים משופעים בשמש נמצאו רמות של 25(OH)D בערכים 40-70ng/ml. על מנת להגיע לרמות אלה, יש צורך במינונים של 2000-7000 יחב"ל ליום. מינונים אלה ניתן לקחת בצורת חשיפה לשמש ו/או כתוסף מזון (מ-3).
מבחנים שנעשו.
במאמר הסוקר מחקרים שנעשו אודות מתן ויטמין D במינונים שונים הגבוהים בהרבה מהמינון המומלץ כיום (400 יחב"ל ליום) מובאות תוצאות מחקרים כאשר למעשה באף אחד מהם לא נצפו הרעלת ויטמין D, או תופעות לוואי שליליות כתוצאה מעודף של הויטמין (מ-4). נזכיר כאן חלק מהם:
כדי שנהיה בקנה מידה מתאים, נזכיר כאן שאדם עם עור לבן יכול לייצר בעורו כ-10000 יחב"ל בחשיפת גוף מלא לשמש של צהרי קיץ בתוך כ-20 דקות (מ-8), ומעולם לא דווח על הרעלת ויטמין D או תופעות לוואי של הויטמין כתוצאה מחשיפה מוגזמת לשמש אפילו בין מצילים על חוף הים.
לסיום נזכיר כאן מאמר שפורסם לאחרונה אודות מחקר שנעשה ב-340 נערות ונערים בגילאי 10-17 בלבנון. הנערים והנערות בקבוצה הנבדקת קיבלו במשך שנה 14000 יחב"ל לשבוע (2000 ליום). בתום השנה לא נצפתה הרעלה של ויטמין D (מ-9).
על פי משרד הבריאות, הקצובה המומלצת ליום של ויטמין D היא 400 יחב"ל (מ-10). לאחרונה נתבשרנו שמשרד הבריאות ממליץ על מינונים של 800-1000 יחב"ל למבוגרים בני גיל 65 ומעלה (מ-11).
מינון של 1000 יחב"ל ליום של ויטמין D אינו מביא לרמת המינימום הדחוקה של 30ng/ml (מ-7, 12). ובכן, מי שיצרוך במשך חייו 400 יחב"ל ליום ויצליח לשרוד את סיכוני הסוכרת, סרטן השד, סרטן הערמונית, שבירת ירך ושאר מרעין בישין הנובעים מחוסר ויטמין D, לא יצליח גם בגיל 65 להגיע לרמת המינימום הנדרשת.
ראוי להזכיר שהקצובה המירבית (UL) שמשרד הבריאות מגדיר היא 1000יח' ליום לתינוקות עד גיל שנה, ו-2000 יח' ליום לשאר הגילאים. כמו כן, על פי המלצות חדשות של מועצת המזון והתזונה האמריקאית (FNB) הקצובה המירבית לבוגר היא 4000 יחב"ל ליום.
אזהרה: אין לראות בדף זה המלצה אישית לצריכת ויטמין D (די)
2. Garland CF, Gorham ED, Mohr SB, Grant WB, Giovannucci EL, Lipkin M, Newmark H, Holick MF, Garland FC.: Vitamin D and prevention of breast cancer: pooled analysis. J Steroid Biochem Mol Biol. 2007 Mar;103(3-5):708-11. Abstract
3. Cannell JJ, Hollis BW.: Use of vitamin D in clinical practice. Altern Med Rev. 2008 Mar;13(1):6-20. Abstract
5. Barger-Lux MJ, Heaney RP, Dowell S, Chen TC, Holick MF.: Vitamin D and its major metabolites: serum levels after graded oral dosing in healthy men. Osteoporos Int. 1998;8(3):222-30. Abstract
6. Heaney RP, Davies KM, Chen TC, Holick MF, Barger-Lux MJ.: Human serum 25-hydroxycholecalciferol response to extended oral dosing with cholecalciferol. Am J Clin Nutr. 2003 Jan;77(1):204-10. Abstract
7. Vieth R, Chan PC, MacFarlane GD.: Efficacy and safety of vitamin D3 intake exceeding the lowest observed adverse effect level. Am J Clin Nutr. 2001 Feb;73(2):288-94. Abstract
8. Vieth R, Fraser D.: Vitamin D insufficiency: no recommended dietary allowance exists for this nutrient. CMAJ. 2002 Jun 11;166(12):1541-2. Full Text
9. Maalouf J, Nabulsi M, Vieth R, Kimball S, El-Rassi R, Mahfoud Z, El-Hajj Fuleihan G.: SHORT-TERM AND LONG-TERM SAFETY OF WEEKLY HIGH-DOSE VITAMIN D3 SUPPLEMENTATION IN SCHOOL CHILDREN. J Clin Endocrinol Metab. 2008 Apr 29. Abstract
10. משרד הבריאות - שירותי בריאות הציבור - שירותי המזון והתזונה - המטה: טבלאות ערכי ייחוס תזונתיים (עודכן - יולי 2008) http://www.health.gov.il/Download/pages/dir.doc